ליקט מידע, ערך והוסיף: עוז אלמוג, 2023
רקע היסטורי
בשנת 1935, עוד לפני העלייה על הקרקע כיישוב ראשון של "חומה ומגדל", עלה נושא הקמת ארכיון לשולחן המזכירות ושיחת הקיבוץ. אז דובר בעיקר בארכיון לשמירת התכתבויות ומכתבים, הן רשמיים והן אישיים הנוגעים לקשרי הקיבוץ עם קהילות ואנשים מחוצה לו.
בדצמבר 1940, ארבע שנים לאחר העלייה על הקרקע ותשע שנים להתגבשות הגרעין הראשון של הקיבוץ, עלה שוב נושא הארכיון באופן מורחב יותר. בדיון המשותף נדונו נושאים לשימור כגון: זיכרונות מהתנועה; יסודות קהילתיים; המפעל המשקי; בניין; סידור המעיין; בטחון; יחסים עם שכנים; יצירות ספרותיות (מאמרים, ספרים), השתקפות הקיבוץ בתודעה הציבורית (כתבות עיתונאיות וכו'), צילומים היסטוריים ועוד.
שני החברים הראשונים שהקימו את הארכיון היו אהרון שורר ומשה לבקוביץ' (להב). כדי לאסוף את החומר הם עברו בין בתי החברים, אספו חומרים רלוונטיים וריכזו אותם. היה קושי רב במציאת מקום הולם לארכיון ובשלב הראשון החומרים ההיסטוריים נשמרו בחדר המזכירות בארון.
במהלך השנים היו עוד רבים וטובים שתרמו להתפתחות הארכיון הקיבוצי. נזכיר משה להב, אהרון שורר, שמואל חרמוני, מרים יחיאלי, יוסף אפרתי, חנה מאירי, שמואל שריג, נאווה מידה, יהודית איל (מנהלת הארכיון היום).
לאחר גלגולים רבים הגיע הארכיון בשנות ה-80 למקומו הקבוע בבית התרבות הקיבוצי. באוקטובר 2019 היתה שריפה בבית התרבות ועד עתה נמצאים כל חומרי הארכיון בחדר "יד לבנים" המשמש כמחסן זמני עד לשיפוץ הבית וחזרת הארכיון למקומו הקודם. הארכיון ממומן על ידי הקיבוץ.
הארכיון והספריה, 1981. צילום: שמואל חרמוני. התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ ניר דוד
תכולה
חומרי הארכיון ממוינים על פי החטיבות הבאות:
חטיבת תולדות הקיבוץ: ראשית הגרעין שנים ראשונות, יובלות.
חטיבת משק וכלכלה: קרקע, אקלים ומים, התפתחות המדגה והחקלאות, בעלי חיים, ענפים שהיו, ענפי עזר, תיירות, תעשייה, דוחות כספיים ומאזנים, תקציבים, מבני ציבור, מתקנים ומגורי חברים, מפות ותרשימים.
חטיבת שירותים: ענפי שירות, חצר, בינוי ושיכון, תקשורת, תחבורה, חדר האוכל, ענף הבגד, בריאות, ריכוז שירותים.
חטיבת חברה: מזכירות, פרוטוקולים של מזכירות ושיחות קיבוץ, תקנונים ונוהלים, תכתובות, ענייני פרט, קשר עם מוסדות חיצוניים, פעילות ועדות, תהליך השינוי בקיבוץ, ביטוח ופיצויים ורנטות מגרמניה.
חטיבת חינוך: הגיל הרך, בית הספר, המוסד החינוכי, חינוך משלים, חברות נוער וגרעינים שהתחנכו בקיבוץ.
חטיבת תרבות: חגי הקיבוץ, חגים ומועדים, מועדונים, מסיבות כלולות.
חטיבת אוכלוסייה: רשימות דמוגרפיות, תיקים אישיים לחברים ולעוזבי הקיבוץ.
חטיבת תנועה: מתנדבים, ספורט, ארכיון, מפ"ם והשוה"צ.
חטיבת עלוני הקיבוץ.
חטיבת זיכרון והנצחה: מלחמות ישראל, מורשת בית אבא, השואה, מסעות לפולין.
חטיבת ביטחון: ביטחון שוטף, טרום המדינה, מלחמות ישראל.
חטיבת תיקים אישיים של חברי קיבוץ שהלכו לעולמם.
חטיבת ארכיונים אישיים של חברים שנפטרו והם משקפים פעילות יחודית.
חטיבת תמונות: אלבומי תמונות, תמונות מוגדלות, תמונות מתקופת השואה של קיבוץ "בחזית-במנהרה" שהשלימו את הקיבוץ לאחר המלחמה.
חטיבת שמע: שירי הקיבוץ לדורותיו, הקלטות תיעוד אישי של מייסדי הקיבוץ, תכני תרבות, הווי ואירועים.
חטיבת וידיאו: קלטות חגים, שיחות קיבוץ.
חברים יוצרים: עבודות גמר, עבודות סמינריוניות, עבודות גמר י"ב.
חדר "יד לבנים" - חדר זיכרון, אוסף של ספרי קהילות מתקופת השואה, ספרות על השואה והגבורה ועל המחתרות והשוה"צ.
חומרי הארכיון מושגים בעיקר ביוזמת עובדי הארכיון. מעט חומר מגיע מארכיונים ציבוריים גדולים.
ייחודיות הארכיון
מעבר לתיעוד ההיסטורי הספציפי של היישוב והאוכלוסיה שהקימה ופיתחה אותו לאורך השנים, הארכיון חשוב גם כמקור תיעודי חשוב לתיעוד: מפעל "חומה ומגדל" (ניר דוד היה היישוב הראשון שעלה לקרקע במתכונת זו); ההתיישבות בעמק בית שאן (זהו היישוב הציוני ראשון בעמק); ענף המדגה (זהו היישוב הראשון שהקים בריכות הדגים כמקור פרנסה); נחל "האסי" הזורם בלב הקיבוץ וסיפור הקמת הקיבוץ על שתי גדותיו, כולל המאבק הציבורי-פוליטי (הרגיש והמעניין) סביב נגישות הנחל לציבור הרחב.
זאת ועוד, חלק ממייסדי הקיבוץ נמנה על הגרעין הראשון של תנועת השומר הצעיר בארץ. הם נקראו "הגרעין הארצישראלי א' של השומר הצעיר (במקביל להקמת התנועה בחו"ל). אליהם נוסף קיבוץ "מסד" מפולין של השומר הצעיר טרום מלחמת העולם. תולדות הקיבוץ, לפיכך, קשורים בקשר הדוק עם הקמת התנועה בארץ ובחו"ל. אחד האישים הבולטים אז היה פרץ מרכפלד (מרחב) שנחשב למוביל המהלך להקמת התנועה בארץ. לאחר המלחמה השלימו את הקיבוץ חברי קיבוץ "בחזית-במנהרה" שהגיעו בשנים 1949-1945 לישראל. רבים מהם היו שותפים ומארגנים של תנועת "הבריחה" שהצילה ועזרה לניצולי שואה להגיע לישראל. לאחריהם הגיעו עוד גרעינים סיפוריהם מפוזרים בתיעוד אישי, מאמרים ומחקרים שונים.
ייחודיותו של הארכיון ניכרת גם במיקומו הפיזי המשקף תפיסה תרבותית וחברתית. הארכיון הוא חלק ממכלול בית התרבות הקיבוצי. בית התרבות הוקם בראשית שנות השישים בתרומת כספי הרנטות של חברי הקיבוץ ניצולי השואה ובתרומת משפחה שהנציחה את שם בנה על הבית. למעלה מעשור לפני הקמת בית התרבות כבר הוקצה השטח לבניית בית מפגש תרבותי לכלל האוכלוסייה על גדות הנחל, מתוך מחשבה על חשיבות המקום לקהילה המקומית.
הבית הוא בן שתי קומות. בקומה העליונה נמצא אולם מופעים גדול (כ- 600 מושבים). תוחמים את האולם שני פרוזדורים במערב ובמזרח. לאורך הפרוזדורים יש 5 חדרים בכל צד. חדרים אלה נועדו לחוגים, ועדת תרבות, חדרי הלבשה ואיפור, שירותים, חדר פסנתר, חדר למערכת הגברה ותאורה וחדר ארכיון.
לצד הארכיון נמצאת ספריית הקיבוץ. בקומה זו נבנו שתי מרפסות גדולות הצופות אל הנחל. בקומה התחתונה תוכננו ונבנו חדר הזיכרון "יד לבנים", מועדון לחבר ומועדון פאב. בתכנית הראשונה היה חיבור של מדרגות מחדר הזיכרון אל הספרייה שנמצאת מעליו. בתוך חדר הזיכרון יש פסל הנצחה של הפסל והצייר, חבר הקיבוץ, יהושע סגל ז"ל.
הארכיון נמצא בצדו המזרחי של הבית בקומה העליונה ולאורכו קיר חלונות הצופה אל הנחל ולאורכו, כאמור, מרפסת גדולה מאוד.
הבית כולו עומד כעת לפני שיפוץ בתקווה שעד סוף שנת 2023 אפשר יהיה להחזיר את הארכיון למקומו הקודם.
התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ ניר דוד
צוות הארכיון
בעבר כלל הארכיון ארכיונאי ראשי ולצדו עבדו מתנדבים. מאז שינוי הקיבוץ להגדרתו כקיבוץ מתחדש (בעידן ההפרטות) עובד במקום רק ארכיונאית אחת בשכר (יהודית איל) שנעזרת בחברי קיבוץ למשימות מוגדרות כגון: תרבות, הקלדת עלוני הקיבוץ וכדומה.
משתמשים
הצרכנים העיקריים לחומרי הארכיון הם: עורכי עלוני הקיבוץ; ועדת התרבות הקיבוצית; אנשים פרטיים שמחפשים חומר אודות אדם או אירוע; אנשים מחוץ לקיבוץ שנזקקים לחומרי הארכיון בעבודות מחקר ברמות שונות.
בעבר היתה הפעילות הציבורית של הארכיון רבה יותר בארגון תערוכות של יוצרי הקיבוץ. כיום עיקר הפעילות היא במיחשוב הארכיון ובהכנסת תוכנת ארכיון שתשמש את הקהל.
רוב העבודה בתחום המיחשוב הינה סריקה, הקלדה, המרת קבצים ורישום וקטלוג על פי החטיבות השונות במחשב הארכיון (עדיין לא נבחרה תוכנת ארכיון שתאפשר העברת כל החומר אליה).
הארכיון נהג בעבר לארח קבוצות של ילדים לפעילויות שונות ללימוד ההיסטוריה של הקיבוץ וכן מפגשי ארכיונאי העמק. בשלוש השנים האחרונות הוא אינו פעיל בתחום זה.
מוקדי הנצחה נוספים בקיבוץ
בקיבוץ ספריית אמנות המנציחה את אהוד רפמן, אחד מבני הקיבוץ שנהרג במלחמת ששת הימים.
בקיבוץ מספר מבנים היסטוריים משוחזרים: אסם התבואות, בית הביטחון שהוא המבנה הראשון שהוקם בקיבוץ בימיו הראשונים וכיום משמש למגורי צעירים, חדר האוכל, המאפיות הראשונות ועוד. על מבני המורשת הוצבו שלטי מורשת המציינים את תאריך הקמתם ותפקידם ההיסטורי.
התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ ניר דוד
מקורות
ניר דוד (תל עמל), ויקיפדיה. אתר האינטרנט של הקיבוץ.
סרטונים חידוש הדיג העברי, 1938, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים.
3 שנים להתיישבות החדשה ניר דוד (תל עמל), 1940, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים.
סרטונים תל עמל בת חמש עשרה, יומני כרמל 1952.
סרטונים תל עמל חומה ומגדל, 1957, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים.
סילוורה נאוה . 23.6.2016. העמק הוא חלומו של כל ילד: סופ"ש בקיבוץ ניר-דוד, וואלה!.