בתקופת מלחמת יום כיפור ומספר חדשים לאחר תומה, בשלהי שנת 1973 וראשית 1974, הגיעו לתוכניות הד"שים בגלי צה"ל אלפי גלויות מאנשי מילואים ששירתו תקופות ממושכות ברמת הגולן, סיני ומעבר לתעלת סואץ (באפריקה – כפי שכונה אז האזור). החיילים מסרו עדכונים אישיים ודרישות שלום למשפחותיהם ואהוביהם בעורף.
מדי בוקר היה מגיע לתחנה שליח הדואר הצבאי עם שק מלא בגלויות כאלה, שמקצתן הוקרא בלווי מוזיקה.
באותה עת עבד ישראל פרקר (היום מהנדס בגימלאות) כטכנאי ואחראי משמרת שידורים באולפני גלי צה"ל ביפו, שהחלו לשדר לראשונה 24 שעות ביממה. בלילות העבודה הארוכים ליקט פרקר משולחנות הקריינים מקבץ של כמה מאות גלויות ד"שים, שהפך לימים לאוסף אישי נדיר ומרגש.
כמעט יובל שנים עבר מאז. מהטקסטים החנוטים הללו אפשר ללמוד הרבה על תחושותיהם, מחשבותיהם ומצב רוחם של חיילי המילואים באותה תקופה טרגית והירואית.
הגלויות שונות זו מזו לא רק בתוכנן אלא גם בעיצובן הגרפי, שגם הוא משקף בדרכו את רוח הזמן.
