ארכיון בן גוריון

ליקט מידע, ערך והוסיף: עוז אלמוג, 2023

לגלריית התמונות באתר

במאי האחרון (2022) נחנך הבניין החדש של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות וארכיון בן-גוריון במסגרת אירועי חבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הבית החדש של ארכיון בן-גוריון מבטא את כל מה שראוי שיהיה: ארכיון רשמי של האב המייסד של מדינת ישראל, עם אולם תצוגה הפתוח לציבור הרחב, שלוב במכון מחקר אוניברסיטאי, ממוקם במרכז חייו ומשאת נפשו של בן-גוריון: הנגב.

ייחודו של ארכיון בן-גוריון הוא בכך שזהו ארכיון הכולל חומרים ממלכתיים לצד חומרים פרטיים. המודל הזה התקבל לאחר לבטים ואף התנגדויות מצד גנזי המדינה בעבר משום שהוא מאפשר את המצאותם של מסמכים ממלכתיים מחוץ לארכיון המדינה. על מנת לגשר על הפערים נבחר המודל האמריקאי של ספרייה נשיאותית – ארכיון של ראש מדינה, המנוהל מחוץ לארכיון המדינה אך בכפיפות מלאה אליו והכולל את כל המסמכים הארכיונים הקשורים בדמותה של האישיות המתועדת. בעקבות ארכיון בן-גוריון קמו גם ארכיון מנחם בגין וארכיון יצחק רבין כשהם מבוססים על מודל הספרייה הנשיאותית.

צילום: עדי פורטוגז. התצלום באדיבות ארכיון בן גוריון

ארכיון בן גוריון קם בשנת 1976 מכוח חוק דוד בן-גוריון והוא אוצר בתוכו חומרים פרטיים וחומרים ממלכתיים גם יחד. הארכיון נמצא במדרשת בן-גוריון שליד שדה בוקר ושני גופים שותפים בניהולו: המכון למורשת בן-גוריון שהוא מכון חינוכי המנציח את מורשתו של הזקן, ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב האמון על המחקר האקדמי. הארכיון הוא חלק מארכיון המדינה ופועל על פי נהליו.

שני האוספים הגדולים והחשובים בארכיון הם חטיבת התכתבות הכוללת לא רק את המכתבים שכתב וקיבל, אלא כל תכתובת שהייתה מונחת על שולחנו בין השנים 1900 – 1973; החטיבה השנייה היא יומן בן גוריון אותו כתב בין השנים 1915 – 1971. זהו יומן העבודה של בן-גוריון אותו כתב לצרכיו הניהוליים ולכן נחשב לאמין וחיוני להיכרות אמיתית עם כותבו. מלבד שני האוספים הללו כולל הארכיון חטיבת פרוטוקולים של הגופים והוועדות בהם פעל בן-גוריון מההסתדרות ועד ועדות הכנסת, חטיבת נאומים ומאמרים של בן-גוריון, ועוד. הארכיון אסף אליו לאורך השנים גם אוספים אישיים של אנשים שהקיפו את בן-גוריון כמו יהושע כהן, נתן אלתרמן ונחמיה ארגוב; אוספים הקשורים בחקר ישראל כמו אוסף חיים דורון, וניה הדרי ושבתאי לוי.

לארכיון הצטרפו אוספים ייחודיים כמו הארכיון של שבתי טבת הכולל למעלה מאלפיים תיקים, או עותק דיגיטלי של ארכיונו של הנשיא החמישי של מדינת ישראל, יצחק נבון.

צילום: עדי פורטוגז. התצלומים באדיבות ארכיון בן גוריון

ארכיון בן-גוריון הוא גם חלוץ ההנגשה הדיגיטלית בארץ, ואולי אף בעולם כולו. לפני כשלושה עשורים (שנות התשעים) הוקמה תשתית מחשוב, נסרקו כל מסמכי הארכיון והונגשו לציבור הרחב באמצעות האינטרנט. הפרויקט, שהיום נראה כעניין של מה בכך, היה פורץ דרך והוצג בכנסים בארץ ובעולם כולו והתווה דרך לארכיונים רבים אחרים.

אחד הפרויקטים הייחודיים לארכיון הוא פרויקט "הארכיונים הקהילתיים": בנגב קמו קהילות של חלוצי דור המדינה שנאחזו בקרקע הנגב. אולם, תיעוד מפעלם לא רוכז תחת קורת גג אחת וגם הרשות המקומית לא דאגה לארכיון מוסדר. בקהילת ירוחם קם מפעל תיעוד ירוחם לדורותיה (עתי"ד במידבר) שאספה לאורך השנים מסמכים וראיונות מהקהילה ומהרשות המקומית. ארכיון בן-גוריון סייע לה להפוך את המרכז התיעוד הניירי לאוסף ארכיוני דיגיטלי. משם קצרה הדרך לשיתופי פעולה עם קהילות מצפה רמון ואופקים, ועם קהילת הישוב הבדואי חורה. כיום צוות הארכיון עמל, ביחד עם מכללת תל חי, על הקמתו של ארכיון קהילתי לקריית שמונה. כל האוספים הללו מונגשים באתר ארכיון בן גוריון כמו גם בפורטל נפרד לפרויקט.

בארכיון עובד צוות קבוע של ארבעה אנשים: מנהל הארכיון ד"ר עדי פורטוגז, אחראית התוכן הדיגיטלי מיכל לניאדו, הארכיונאית פלורה פזרקר, מנהל מאגרי המידע זאב אריאל והספרן יפים מגריל. בארכיון מסייעים בעבודה גם סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון במסגרת העסקה סטודנטיאלית.

כיום מתמקד הארכיון בהנגשת מסמכי הארכיון בתצורה של טקסט מלא. הנגשתו של טקסט מלא תועיל למחקר חישובי ולפיתוחם של כלי מחקר חישוביים בתחום מדעי הרוח וחקר ישראל. הפיילוט מתרכז בחטיבת הנאומים והמאמרים ובהתכתבות בתקופה שבים מאי 1945 למאי 1948.

התצלום באדיבות ארכיון בן גוריון

לאורך שנים רבות כלל ארכיון בן-גוריון בשדה בוקר רק את צילומי המסמכים המקוריים. בשנים האחרונות עמלה הנהלת מכון בן גוריון על הקמתו של בניין חדש ומותאם לארכיון הזה, ובמקביל פעלה להבאתו של האוסף המקורי שנמצא בארכיון צה"ל אל ביתו בשדה בוקר. מדובר במבצע מורכב המצריך לא רק שינוע רגיש אלא גם מיון סיזיפי.

אוניברסיטת בן גוריון מנהלת ומתקצבת את ארכיון בן גוריון מאז הקמתו כחלק ממכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות. האוניברסיטה נרתמה להקמת בניין חדש הכולל את מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, ארכיון בן-גוריון ואולם התצוגה של הארכיון הפתוח לקהל הרחב. למשימה נרתמו גם בני הזוג מינצברג מקנדה שתרמו את הבניין.