דוד סרי - צלם-אמן-אנתרופולוג שהקדים ותעד את זמנו

ליקט מידע, ערך והוסיף: עוז אלמוג, 2022

לתערוכת התמונות באתר

דוד סרי נולד בירושלים ב־1913, למשפחה דתית ממוצא תימני. הוא החל את לימודיו ב״חדר״ ובהמשך עבר לבית ספר ״תחכמוני״. שם למד הנדסה, פיסיקה וכימיה, אך בעיקר נמשך לאמנויות, והצטיין ברישום ובמלאכות יד. כבר בהיותו בן 15 עבד ב-"בצלאל" במחיצתו של זאב רבן, בריקועי נחושת, בתחריטים ובעבודות יודיאיקה, אשר ניכרים בהם מוטיבים ״בצלאליים״ של אותה תקופה.

ב־1930 והוא בן 17, רכש במעט הכסף שעמד לרשותו מצלמת צייס-איקון בפורמט 6x9 ס״מ והחל לצלם, תחילה בירושלים ואחר כך בתל אביב וברחבי הארץ. הוא המשיך לצלם במצלמת הצייס איקון אבל מ־1936 ואילך צילם בעיקר במצלמת Leica בפורמט 35 מ״מ.

סרי קשר קשרי ידידות עם צלמים שעלו ארצה באותה תקופה מאירופה, במיוחד עם פלוא ציבלין בירושלים ואפרים ארדה בתל אביב. בהשראתם ניכרת בעבודותיו השפעת הצילום האירופי של שנות ה־30 למאה ה־20.

ב־1933, 1941 ו- 1944 הצטרף סרי לטיולים של ״אגודת משוטטים ארץ־ישראלית״ (מיסודו של דוד בנבנישתי), לאזור ים המלח ועבר הירדן המזרחי וצילם במהלכם.

ב־1936 פתח לפרנסתו בית מלאכה לשילוט, ליודאיקה ולעבודות מתכת עדינות ברחוב הרצל בתל אביב, היה בקשרי עבודה עם זאב רבן, ומאיר גור אריה, ובמקביל המשיך לעסוק בצילום.

ב־1948 התגייס סרי לצה״ל ושרת כחובש קרבי. הוא נפצע בקרבות אבו תור בירושלים, ואושפז בבתי חולים בצפת, בצריפין (אסף הרופא) ובירושלים (זיו). על אף פציעתו הקשה ותקופת ההחלמה הארוכה המשיך לצלם, בעיקר את חבריו הפצועים ואת אנשי הצוות הרפואי בבתי החולים ובבתי ההחלמה שבהם שהה. סרי הוכר כנכה צה"ל, עסק מביתו עד 1975 במלאכת ריפוי בעיסוק. הוא נפטר ב־1981.